עברית  |  English  |  




 

חוף הכרמל והשמורה ביוספרית

 

 

רעיון השמורה הביוספרית Biosphere Reserve

הרעיון מובא כאן בכדי להראות איך ניצול הזדמנות אחת יכול לשדרג את היתרונות ולעזור להתגבר על מספר חולשות ולהימנע ממספר איומים.

רקע:

ה"ביוספרה" היא המעטה החי של כדור הארץ. שמורות ביוספריות הנו פרויקט שהוכרז על ידי אונסקו בשנת 1974 וכיום יש בעולם יותר מ- 400  שמורות. הרעיון הוא שילוב מרחב הטבע הזקוק לשימור עם צרכי הישובים הסמוכים לו בכדי ליצור מנגנון שיעזור לקדם פיתוח בר קיימא (פיתוח שדואג לצרכי ההווה מבלי לפגוע באפשרויות הדורות הבאים להגדיר את צרכיהם). שמורות ביוספריות יוצרות רשת בין לאומית של אתרים המדגימים שימוש בר קיימא במשאבים הטבעיים של העולם.

המטרות של הקמת שמורות ביוספריות:

1.     שימור משאבים ביולוגיים וגנטיים גלובליים המייצגים את המערכת האקולוגית שבה מצויה השמורה.

2.     שימור תרבויות מקוריות ועיסוקים מסורתיים של התושבים המקומיים.

3.     חקר המערכת הטבעית ללימוד מרכיביה לצורך שימור משאביה.

4.     ייעול ניהול משאבי הטבע לשיפור מצבם הכלכלי של התושבים מבלי לפגוע במשאבים אלו.

5.     חינוך והכשרת התושבים.

 

בישראל הוכרזה עד כה שמורה ביוספרית אחת והיא אזור חוף הכרמל. ההכרזה בוצעה בשנת 1996. גבולות השמורה הן כביש 70 במזרח ובדרום, פאתיה הדרומיים של חיפה, חוף הים במערב. עד היום אף גורם לא לקח את הנושא וקידם אותו. צריך להדגיש כי ההכרזה לבדה לא מספיקה יש צורך לממש אותה בפעולות בשטח.

מימוש החזון בשטח הוא פיתוח בר קיימא, הלכה למעשה, המשלב את התושבים בתהליכי התכנון, הביצוע ולכן גם בלקיחת אחריות על הצלחת המהלכים השונים בישום החזון.

יתרונות לאזור באימוץ רעיון השמורה הביוספרית:

·        החקלאות האזורית מקבלת מותג בין לאומי.

·        גאווה אזורית וייחודיות ארצית ועולמית.

·        האזור על מפת התיירות העולמית.

·        אפשרות לגיוס תרומות ומענקים מגופים וקרנות שתומכים בקידום פרויקטים המקדמים את מהות השמורה הביוספרית.

·        שיתוף פעולה עולמי בקבלת מידע, בייעוץ ובהחלפת רעיונות ודעות.

דוגמאות של שמורות ביוספריות בעולם:

·        בגרמניה – חבל RHON – שם הייתה בעיה לחקלאים בשיווק התוצרת החקלאית. לאחר ההכרזה על האזור כשמורה ביוספרית ופעולות שבוצעו בענפי החקלאות בהתאם, התוצרת הפכה למותג, מה שגרר הזדמנויות לקיום פסטיבלים במקום ששדרגו את המותג וגרר הכנסות נוספות גם מתחומי תיירות הלינה ותיירות המזון.

·        בצרפת – אזור LUBERON – הוכרז כשמורה בשנת 1997, בעקבות לחץ התושבים שרצו לשמור על אופיו המיוחד של האזור ועל צביונו החקלאי.

·        בשוויץ הוקמו מספר שמורות ביוספריות במיוחד באזורים שסבלו מבריחת צעירים, העדר פרנסה, שקיעת ענפי החקלאות ובעיות חברתיות וסביבתיות. בכל המקרים בהם הוכרזו השמורות הביוספריות נוצר ביקוש לתוצרי החקלאות, האזורים עלו על מפת התיירות העולמית וחלה עליה בביקוש לצימרים המקומיים ששמרו על האופי הכפרי של האזור. בכל המקרים חל שיפור ניכר בתחומים הכלכליים והחברתיים.

 

נתונים ומידע על שמורות ביוספריות:

 

באתר של המשרד לאיכות הסביבה קיים הסבר למושג מה זה שמורה ביוספרית:

http://www.environment.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=openareas&enZone=openareas#282

 

באתר של מרכז השל, במהדורה 2 של "עמוד" – דף מידע בנושא תכנון בר קיימא, ישנו סיכום של הרצאה שנתן האקולוג רון פרומקין על יתרונות השמורה הביוספרית והמאמצים להפוך את אזור שפלת יהודה לשמורה ביוספרית. מאמצים שעד היום לא נשאו פרי.

http://www.heschelcenter.org/planning/amud/arch_amud2.html

 

באתר של הסתדרות המורים ראיון מעניין מאוד עם האדריכל והמתכנן אדם מזור, מהיוזמים והמבצעים של תוכנית האב לישראל 2020. בראיון מתייחס מזור לנושא השמורה הביוספרית ולחשיבות של שמירת המרחב החקלאי. הוא מציין שפיתוח צריך להיות בצמוד לערים ולא בלב אזור חקלאי. בתור דוגמא הוא נותן את הולנד, אחת המדינות הצפופות בעולם, ששם כל ילד יודע את חשיבות המרחב הירוק שבין הערים.

http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1757&CategoryID=550&Page=1

 

 

סיכום ממצא ומקיף של הרקע, הרעיון והדרכים לביצוע ויישום של רעיון המרחב הביוספרי בכלל ובאזור שפלת יהודה בפרט. הדברים העיקריים מהסיכום והנוגעים אלינו הם: אזור הכרמל הוכרז כשמורה ביוספרית אבל לא בוצע עם זה כלום בין השאר כי התושבים לא היו מעורבים ולכן זה פוספס. ההכרזה לבדה על מרחב או שמורה ביוספרית לא מספיקים יש צורך ליישם חוקים ותקנות באופן סטטורי. מרחב ביוספרי היא הזדמנות מצוינת לשילוב בין פיתוח וצרכים כלכליים ובין שמירה על מגוון ביולוגי. שמורות הטבע הקיימות כיום אינן מספיקות כדי לשמר את המגוון הביולוגי ומרחב ביוספרי יענה על הצרכים.

http://www.geo-network.bgu.ac.il/files/1-1/stern%20-%20for%20printout.pdf

 

חלק מראיון עם דן פרי, לשעבר מרשות הטבע וכיום עומד בראש הקרן לסביבה ירוקה (דרכה אולי נוכל לגייס כספים לקידום פרויקטים שונים כמו חינוך סביבתי). תמצית הדברים: היעד של שמורה ביוספרית יושג דרך חינוך והעלאת המודעות הסביבתית. הסיבה העיקרית לאי קידום שמורות ביוספריות היא העדר חקיקה בנושא השמורה הביוספרית.

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/svivot/32078.html

 

 

באתר של אונסקו פרוט על כל השמורות הביוספריות בעולם. מוצג כרשת של שמורות ביוספריות. על כל שמורה פרטים מה יש בה, מיגוון החי והדברים המיוחדים לשמורה, מחקרים שבוצעו וכמובן מיקום ומי איש הקשר. אצלנו השמורה הביוספרית היא באחריות רשות הטבע והגנים והשם המופיע הוא של נפתלי גדליהו.

 

ההפניה לאתר של אונסקו

http://www.unesco.org/mab/wnbr.htm

 

 

ההפניה לשמורה שלנו (אנחנו דרך אגב על פי אונסקו חלק מאירופה ולא חלק מאסיה כמו ירדן למשל, גם בה יש שמורה ביוספרית).

http://www2.unesco.org/mab/br/brdir/directory/biores.asp?mode=all&code=ISR+01

 

 

סיכום:

רעיון השמורה הביוספרית הוא רעיון שגולם בתוכו פוטנציאל רב לפיתוח בר קיימא של אזור חוף הכרמל. כן, יש אפשרות של פיתוח תוך העצמת הטבע ויופיו הפראי של האזור תוך מתן פרנסה מכובדת לתושבים.

עם הנהגה נכונה ושיתוף התושבים ניתן להגיע להגשמת החלום.

אין ספק שפיתוח לא מבוקר בלב ליבו של האזור הירוק יגדע את רעיון השמורה הביוספרית ויהווה בכייה לדורות.

רשם: עמיעד לפידות, כרם מהר"ל.                   עמותת ארץ כרמל  www.eretzcarmel.org

 


[חזור למעלה]

כחול וירוק  ת.ד. 3047 עתלית  30300      טלפקס 04-9840821       mail@cahol-yarok.com