עברית  |  English  |  




גן לאומי עתלית- החזון והשבר

בנייה שחוקיותה מוטלת בספק בשיטת הסלאמי המתבצעת על ידי גופים שונים, התעלמות ואזלת יד של גורמי האכיפה והשלטון, חוסר אחריות, אטימות, הפקרות תכנונית ו "הפרה הקדושה" ששמה ביטחון המדינה שצה"ל משתמש בה חדשות לבקרים ללא הצדקה בכדי לבצע בנייה שחוקיותה מוטלת בספק - כל אלו חברו יחדיו ומאיימים לכלות את אחד האזורים היפים והמיוחדים בארץ ישראל- אזור חוף הים והגן הלאומי בעתלית.

בתוך שטח צבאי שנסגר בצווים של אלוף על פי ההוראות לשעת חרום נמצא האזור המיועד להיות גן לאומי עתלית. על חצי אי בין שני מפרצים יפהפיים ניצב לו בשיממונו מבצר עתלית המרשים והשמור במבצרי הצלבנים בארץ ישראל. האתר המקסים סגור לקהל, אין יוצא ואין בא ואבני המבצר מתפוררות בשל פגעי הזמן. במימיו הכחולים של המפרץ נמצאים למרגלות המבצר שוברי הגלים של הנמל הפניקי- מבין הנמלים העתיקים היפים בים התיכון, אך איש לא יכול לצלול במימי המפרץ ולצפות בהם. ליד הנמל העתיק משתרעים המבנים של הכפר הפרהיסטורי שהוצף על ידי הים- ציוויליזציה בת שמונת אלפי שנים שהים כיסה – "אטלנטיס של עתלית", אטרקציה יחידה מסוגה בעולם. כאן החלה להתפתח מערכת הקיום הים תיכונית, כאן גילו את בארות המים הקדומות בעולם וכאן החלו לביית את הצמחים ובעלי החיים במהפכה הניאוליתית. הכפר מופיע במדריך אתרי הצלילה המיוחדים שהוכן על ידי ההתאחדות הישראלית לצלילה, אולם כמו יתר האתרים באזור, גם הוא סגור למבקרים וצוללים ונמצא בתוך שטח צבאי ימי סגור של בסיס חיל הים (שטח אש 30 – ים עתלית).


על קרקעית הים התגלו שרידיהן של עשרות ספינות טרופות עם אוצרות ארכיאולוגיים שלא יסולאו בפז, מטענים וכלי נשק עתיקים המתעדים את הפרק הימי בהיסטוריה של ארץ ישראל. איל נגיחה מברונזה (חרטום ניגוח של ספינת מלחמה) גדול מימדים ויחיד מסוגו, התגלה ליד החוף, עדות לקרב ימי שהתרחש כאן לפני 2200 שנה. לא רחוק ממנו נמצאו שרידי ספינה עם תותחי ברונזה בני 500 שנה וקסדות של לוחמים, שנפלו קורבן לשודדי הים. מטמוני מטבעות מהגדולים שהתגלו בים התיכון, עוגנים ואלפי חפצים עתיקים מספינות שנטרפו בסערות התגלו בסקרים תת-ימיים באזור עתלית. ממצאים אלו מתעדים חמשת אלפי שנות ספנות, מסחר, דייג וקרבות ימיים לאורך חופי ארץ ישראל, וכל אלו התגלו כאן, מתחת לאפנו, על קרקעית הים בעתלית.

תצורות הנוף המיוחדות של הכפים הסלעיים והמפרצים, בהם קיים מגוון עשיר של בעלי חיים וצמחים ימיים, חולות החוף, בהם מטילים צבי הים את ביציהם והביצות המלוחות ששמשו במשך אלפי שנים להפקת מלח וגם בית גידול ומקום קינון לעופות המים- כל אלו מהווים סביבה ייחודית ומגוונת מהיפות בארץ, שילוב מופלא של נופי האדם והים בעתלית.

בשל ייחודו ויופיו של אזור זה החליטו רשויות התכנון של המדינה להפכו לגן לאומי ושמורת חוף.

בכל תכניות המתאר והמסמכים שנכתבו על ידי רשויות המדינה נועד אזור זה לגדולות ונצורות. ישנה הסכמה לאומית מקיר לקיר שיש לשמר את המשאבים שהוזכרו לעיל ביחד עם מחנה המעפילים הלאומי, חוות אהרונסון, מחצבות הכורכר העתיקות והמושבה של עתלית ולהפכם לאחת האטרקציות הייחודיות של חוף הכרמל וארץ ישראל.

אבל תכניות לחוד ומעשים לחוד

במשך שנים רבות סובל האזור מהזנחה בתחומי התכנון, האכיפה, איכות הסביבה והשמירה על ערכי התרבות הטבע והנוף. בלב ליבו של האזור היפה הזה , בכניסה המיועדת לגן הלאומי של עתלית ולמבצר העתיק, אנו עדים לבנייה שחוקיותה מוטלת בספק, הטלת פסולת, זיהום ים, תפיסת חזקה ויצירת עובדות בשטח לדורות, ללא ראייה כוללת, ותוך התעלמות מחוקי התכנון והבנייה ומתכניות המתאר.

בחזית המבצר הצלבני, בכניסה לבסיס הצבאי, בנה חיל הים מבנה בטון גדול ומכוער שמשמש כמשרדים של קצין הביטחון של הבסיס. המבנה מסתיר את נוף המבצר לכל מי שמבקש להתבונן באתר המיוחד. מבנה זה הוא תחליף ראוותני, מנופח ומיותר לסוכת ש"ג.

על אבני חומת הים הצלבנית שליד משרדי קצין הביטחון יצק חיל הים גדר בטון תוך פגיעה חמורה בחומה העתיקה ומגדל השמירה הצלבני שעליה. המבנה וגדר הבטון נבנו מבלי להתחשב באופי המקום. ספק אם ניצן אישור רשות העתיקות לבנייה במקום רגיש ומיוחד זה כפי שמתחייב מחוק העתיקות.

הגדיל הצבא לעשות ובנה ללא התר הוועדה למבנים ביטחוניים, סככה ענקית בחזית המבצר. המבנה הגדול בולט כנטע זר על חצי האי ומסתיר את המבצר הצלבני.

במשך עשרות שנים שמש המבצר הצלבני כיעד מועדף לאימוני חבלה ולחימה בשטח בנוי על ידי חיל הים תוך שימוש בחמרי נפץ בתוך המבנים העתיקים. בנוסף, שלא לצורך אימונים, בוצעו במבצר ובקרבתו תצוגות ראוותניות של פיצוצים עם חומרי נפץ ודלק מספר פעמים בשנה בעת טקסי סיום הקורסים של החייל.

הארכיאולוגים הבריטיים שחפרו בעתלית בשנות השלושים היו מודעים לערך ההיסטורי, הארכיאולוגי והתיירותי של הממצאים שהתגלו בעתלית והקימו ליד המבצר מוזיאון ציבורי שאמור היה להוות אבן שואבת למבקרים מכל רחבי הארץ והעולם. במדריך תיירים שהוציא הארכיאולוג הבריטי ג'ונס נוכל למצוא מסלולי טיול בחורבות המבצר וביקורים במוזיאון של עתלית. על מבנה הקשתות היפה של המוזיאון העשוי מאבני כורכר מתנוסס באנגלית השלט "מוזיאון עתלית". לאחר השתלטות הצבא על המבצר וסביבתו הפך המוזיאון המכונה "בית השומר" למועדון חברים יוקרתי לוותיקי חיל הים המבלים במקום עם משפחותיהם בשבתות ובחגים- מועדון הים התיכון הפרטי של חיל הים. במשך שנים שימש המוזיאון הציבורי הזה לאירועים פרטיים, חתונות ומסיבות בר מצווה של אנשי החייל ומקורביהם. בעוד התושבים של עתלית וחוף הכרמל, שחלקם נולדו במקום והולידו בנים ונכדים, מעולם לא יכלו לבקר במקום. הם מביטים מרחוק במבצר, בחוף היפה ובמפרצים, עיניהם כלות ואינם יכולים אפילו להתקרב לחוף הים, מטעמי ביטחון וסודיות כמובן.

על החוף במפרץ שמדרום למבצר הצלבני, בנה חיל הים ללא אישור הוועדה למבנים ביטחוניים וללא אישור רשות העתיקות, תיאטרון אירועים ענק וראוותני. התיאטרון נבנה על גבי מבנה עתיק ייחודי ששימש להפקת מלח. המבנה העתיק ניזוק קשות ועד היום לא נעשה דבר לשיקומו. התיאטרון הוא מונומנט נוסף פרי יוזמתו של איזה קצין חסר אחריות שרצה להשאיר את חותמו בנוף הביטחוני של ארץ ישראל. בנוסף בנה חיל הים על חוף הים ממש, מבנים נוספים, שאינם חייבים להיות על חוף הים, כמו מגורי חיילים ומבנה בית ספר שנבנו ללא כל הגיון והצדקה.

דחפורים של חיל הים חיסלו לפני כמה שנים בחוף עתלית כף סלעי מיוחד במינו- חצי אי מכוסה בצמחיית חוף ומוקף במשטחי גידוד עם מגוון בעלי חיים וצמחים ימיים.
קצין שהתמחה בשיטות אכסון חדשניות פגש בקצין אחר שחיפש פרויקטים ראוותניים ויוקרתיים. המפגש הזה הוליד החלטה להביא את הטכנולוגיה המתקדמת של המאה העשרים ואחת לצה"ל לתפארת מדינת ישראל. התוצאה- כמו תמיד – מבלי שאיזשהו גורם אזרחי ידע על כך ואישר זאת, וללא אישור הוועדה למבנים ביטחוניים, תוכנן ונבנה קומפלכס גדול של מבנים על חוף הים תוך פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בחוף המיוחד. למרות המחאות והתחנונים של אנשי עמותת כחול ירוק, ולמרות הליווי המשפטי של משפטני אוניברסיטת בר אילן ועורכי דין שהתנדבו לסייע להצלת חוף עתלית, ולמרות שבית המשפט קבע שהצבא החל בבניה שלא כדין, השרץ הוכשר והדחפורים של צהל שעטו קדימה. במחיר של מאות מיליוני שקלים מכספי משלם המיסים הישראלי ,חצי האי שוטח ונחפר ונבנתה עליו מפלצת מבטון מוקפת חומות, בכדי לאפשר אכסון של ציוד צבאי רגיש בחוף הים.

מפקד חיל הים וקציניו הבכירים הסבירו בנימוס לחבורת האזרחים הטורדניים ( חברי עמותת כחול ירוק וחבר הכנסת מהוועדה לאיכות הסביבה של הכנסת) שפלשה למשרדיהם בקריה, שאין ברירה וחייבים להרוס את החוף למען ביטחון המדינה. כמובן הכול סודי והם לא יכולים לפרט, אך עלינו האזרחים לסמוך עליהם בעניין זה, כמו תמיד. "האם בכדי לשמור על המדינה חייבים להרוס את המדינה?, האם הציוד הזה חייב להיות כל כך קרוב לים?, האם לא ניתן להזיז את המתקן כמה מטרים בכדי שלא יפגע בחוף הים?" שאלנו בתמימות. "לא ניתן להזיז את המבנים אפילו מטר אחד מהחוף" נאמר לנו. "אבל רסס גלי הים והמליחות יפגעו בציוד הרגיש" תהינו. "אל חשש – בנינו מערכות מיוחדות של מיזוג אוויר שעלו מיליוני שקלים בכדי לנטרל את ההשפעה ההרסנית של גלי הים" הרגיעו אותנו הקצינים.

במדינת חוק מסודרת בה זוכים הקצינים והמהנדסים של הצבא לתנאי שרות מופלגים ומשכורות עתק, היינו מצפים שלובשי המדים יגלו יתר אחריות ויבצעו את תפקידם נאמנה. ראוי לציין כי לא מדובר בלוחמי שייטת אלא באנשי שירותים בצבא הקבע שיושבים במשרדים. למרות המחדלים והנזקים שנגרמו לערכי התרבות הטבע והנוף בעתלית, לא ידוע על קצין בינוי או מהנדס צבאי או מפקד אחד שנישפט, ניקנס, ישב בכלא, או קיבל הערה, או עיכוב דרגה, בשל מחדלים אלו. מכונת הפזמים והקידומים ממשיכה לפעול באין מפריע, אנשים אלו יוצאים לגמלאות בגיל צעיר וממשיכים למלא תפקידים בכירים במגזר האזרחי.

כמה עשרות מטרים מחוף המפרץ הצפוני בעתלית, סמוך לכניסה למבצר העתיק, הולך ומוקם בעשר השנים האחרונות מפעל חקלאות ימית הנבנה בשיטת הסלאמי. ספק רב באם המפעל נבנה בכפוף להיתרי בנייה כפי שמחייב החוק. תחילה נבנה מבנה קטן ומספר ברכות פתוחות לדגים, לאחר מכן נחפרה תעלה והונח צינור המנקז שפכים מהברכות אל חוף הים תוך פגיעה בבית הקברות הצלבני, לאחר מכן המבנה הורחב ונבנו ברכות גדולות מבטון. כמה שנים לאחר מכן נבנה מבנה נוסף ועוד אחד, ובכל כמה שנים מייבשים חלק נוסף של ברכות המלח ומקימים תשתית למבנה נוסף. כך הלך וצמח קומפלכס, מפעל עם מבנים גדולים על חוף הים באחד האזורים האיכותיים והיפים בארץ, בכניסה המיועדת לגן הלאומי של עתלית. בימים אלו מתבצעות עבודות במקום לאחר שחלק נוסף של הברכות מולא בשפכי עפר על מנת לשמש תשתית למבנים ו/או מתקנים נוספים.

אנו קוראים לרשויות החוק והשלטון ולגורמי התכנון והאכיפה במדינה: משרד הפנים, וועדות התכנון, הרשות המקומית, מינהל מקרקעי ישראל , צה"ל, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים הלאומיים, המשרד לאיכות הסביבה, תושבי חוף הכרמל ועתלית ואחרים.

כיום מתבצע תהליך תכנוני של תכנית אב לעתלית, ונמצא בעיצומו תהליך השלמת תכנית המתאר למחוז חיפה הכולל את אזור עתלית. ישנם גורמים רבים הלוטשים עיניים אל משאבי האזור היפה הזה השייכים לכולנו.

אל תתנו לחזון גן לאומי ופארק עתלית לחלוף מן העולם , אל תתנו למשאבי הטבע והנוף השייכים לכולנו ליפול לטרף בידי קומץ גורמים אינטרסנטיים.

הצילו את עתלית, אל תעמדו מנגד התחילו לפעול.

                                                                                                                 


                                                                                                                                                                                    עמותת כחול ירוק

[חזור למעלה]

כחול וירוק  ת.ד. 3047 עתלית  30300      טלפקס 04-9840821       mail@cahol-yarok.com